אושרי גבריאלי נ. משטרת ישראל 

בבית המשפט העליון

רע"ב  6625/08

בפני:  
 כבוד השופט י' דנציגר
 
המבקש:
 אושרי גבריאלי                         

 נ  ג  ד
                                                                             
המשיב:
 משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת מיום 9.7.2008 בעע"א 468/08 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' צרפתי
                               
בשם המבקש:                        עו"ד ש' שרון

החלטה

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופט ד' צרפתי) בעע"א 468/08 מיום 9.7.2008, במסגרתו נדחתה עתירתו של המבקש לצאת לחופשות ממאסרו.

הרקע העובדתי

1.        המבקש הורשע בעבירות של הריגה, עבירות תעבורה, חבלה חמורה ותקיפה והכשלה של שוטר, והוטל עליו עונש מאסר בן ארבע שנים, שאותו הוא החל לרצות ביום 4.6.2007. המבקש מרצה את מאסרו בכלא צלמון, באגף נקי מסמים.

2.        ביום 4.4.2008 הגיש המבקש בקשה לצאת לחופשה ממאסרו. גורמי שירות בתי הסוהר המליצו על הוצאתו של המבקש לחופשות במשך היום בלבד, אולם זאת בכפוף להמלצתה של משטרת ישראל. לטענת העותר, משטרת ישראל התמהמהה במתן המלצתה, ולכן פנה לבית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה בעניין זה. בית המשפט לעניינים מינהליים הורה למשיבים להגיב לעתירה עד ליום 2.7.2008 ונקבע דיון בעתירה ליום 9.7.2008.

3.        ביום 8.7.2008 הגישו המשיבים את תגובתם, לפיה משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו של המבקש לחופשה "בשל מידע מודיעיני עדכני לפיו ה[מבקש] ממשיך לעסוק בפלילים מבין כותלי הכלא". בתגובה נכתב עוד כי לב"כ המבקש נמסרה פרפראזה של המידע המודיעיני לפיה המבקש "עוסק בסמים".

4.        לטענת המבקש, לאחר שעיין בית המשפט קמא במידע המודיעיני במעמד צד אחד, ובטרם השמיע המבקש את טיעוניו, החל בית המשפט בהכתבת החלטתו, בה הורה על דחיית העתירה. המבקש טען כי טרם הספיק להשמיע את טיעוניו וביקש מן השופט לפסול עצמו מלהמשיך לדון בעניינו, אולם בית המשפט דחה את בקשת הפסילה והוסיף וציין כדלקמן:

"סברתי, כי העותר השלים טענותיו כעולה לעיל בפרוטוקול, עובר לשלב בו הובאה לעיוני הידיעה ובהתאמה פניתי לכתיבת החלטה.
משעדכן ב"כ העותר במהלך כתיבת ההחלטה כי טרם השלים טיעוניו ומנקודת מבטו, הוא אף טרם החל בהשמעת טיעוניו, ראיתי לאפשר לו את הטיעון ובהתאמה, ההחלטה תושלם, תשונה או תינתן לאחר בחינת מכלול הנתונים."

5.        לטענת המבקש, היה על בית המשפט קמא להידרש למכלול הנתונים בטרם פנה לכתיבת החלטתו. לדבריו, בטרם התחיל בית המשפט בכתיבת החלטתו, לא היו בפניו נתונים חשובים כגון תיקו האישי של המבקש בשירות בתי הסוהר, העובדה שאין בעברו של המבקש עבירות סמים, והעובדה כי דודו של המבקש הינו שוטר אשר מוכן לשמש כערב עבור המבקש בעת יציאתו לחופשה.

6.        לטענת המבקש, הוא לא ערער על ההחלטה בעניין הפסילה, נוכח פגרת בתי המשפט העומדת בפתח והחשש כי ההליכים בעניינו יתמשכו.

7.        לאחר ששמע בית המשפט קמא את טיעוני המבקש, דחה בית המשפט את עתירתו, בציינו:
"גם לאחר ששקללתי את טיעוני ב"כ העותר שהושלמו במהלך כתיבת ההחלטה לעיל, לא רואה לשנות מההכרעה לפי[ה] לא מצאתי חוסר סבירות בהחלטת המשיבים."
           עוד ציין בית המשפט כי:
"המידע על פי תוכנו ועל אף שהינו מידע בודד, יש בו חומרה ממשית המלמדת על מסוכנות אשר לא ניתן לאיינה בדרך של קביעת תנאים מגבילים.
תוכן המידע גם מאיין את טענות ב"כ העותר באשר למשקל עמדת גורמי שב"ס בכל הנוגע להתנהגותו לכאורה החיובית של העותר בכלא".

           בסופה של החלטתו, הוסיף בית המשפט קמא:

"בשולי ההחלטה אוסיף, כי הכרח בזיקה לבקשות לחופשה נוספות שיגיש העותר, כי משטרת ישראל תשלים בירורים והערכות שטח מתאימות בזיקה לתוכן המידע על מנת להשלים תמונה באשר לתוכן המידע, כאשר הפרטים בו, לכאורה, מאפשרים העמקת בירור."

טענות העורר

8.        לטענת המבקש, הוא מעולם לא הוגדר על ידי שירות בתי הסוהר כסוחר סמים, והוא מוחזק באגף נקי מסמים. עובדות אלה, בצירוף התנהגותו הראויה בין כותלי בית הכלא, הובילו להמלצת שירות בתי הסוהר על הוצאתו של המבקש לחופשות. לטענת המבקש, משקלה של ידיעה מודיעינית אחת של המשטרה אינה יכולה לגבור על המלצות שירות בתי הסוהר המסתמכת על מידעים רבים מוצלבים.

9.        עוד מוסיף המבקש, כי על אף פרק הזמן הארוך בו הוא שוהה במאסר, במשך תקופה זו לא התקבלו אצל שירות בתי הסוהר ידיעות מודיעיניות לפיהן המבקש סוחר בסמים. לדבריו, בנסיבות העניין, פוחת משקל עמדתה של משטרת ישראל.

10.      לטענת המבקש, מן הראוי היה להביא בחשבון את העובדה כי בנסיבות עניינו קיים גורם מאיין סיכון, והוא דודו של המבקש, שוטר במשטרת קרית שמונה, המוכן לשמש כערב צמוד למבקש בעת חופשותיו מבית הכלא.

11.      לטענת המבקש, שאלת המשקל שיש ליתן לידיעה מודיעינית בודדת של המשטרה מצדיקה מתן רשות ערעור בעניינו.

דיון והכרעה

12.      כידוע, בקשת רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקום בו מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 9679/04 אילוז נ' שב"ס (לא פורסם, 15.2.2005)]. הבקשה שבפניי אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, אלא עוסקת היא אך ורק בעניינו הפרטני של המבקש, אשר התקבל בעניינו חומר מודיעיני שעל בסיסו נדחתה בקשתו לחופשה. כבר מטעם זה, דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

13.      גם לגופו של עניין, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים. כידוע, יציאתו של אסיר לחופשה אינה בגדר "זכות קנויה" אלא פריבילגיה שהענקתה נתונה לשיקול דעת הרשות המוסמכת [רע"ב 798/07 אזולאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.2008)]. הלכה היא כי בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הגורמים המוסמכים בשיקול דעתו שלו, ככל ששלטונות בית הסוהר שקלו את כל השיקולים הרלוואנטיים ואיזנו ביניהם בצורה ראויה. דברים אלו נכונים, בין היתר, בהתייחס להחלטות הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר בנוגע ליציאת אסירים לחופשות [רע"ב 2857/08 נחום נ' השר לבטחון פנים (לא פורסם, 13.5.2008)].

14.      בית המשפט קמא שמע את טענות הצדדים, עיין בחומר החסוי ומצא כי יש במידע "חומרה ממשית המלמדת על מסוכנות", וכי יש במידע כדי לאיין את המלצותיהם של גורמי שירות בתי הסוהר המתבססות על התנהגותו החיובית לכאורה של המבקש בכלא. בית המשפט קמא אף התייחס לכך שמדובר במידע בודד, אולם ציין כי לאור תוכן המידע והעיתוי בו נתקבל אין מניעה להסתמך עליו בשלב זה לצורך הערכת מסוכנותו של המבקש, בזיקה ליציאתו לחופשה. בית המשפט קמא מצא כי יש בחומר זה כדי לבסס את החלטת המשיבים שלא לאשר את יציאתו של המבקש לחופשות, ואיני רואה מקום להתערב במסקנה זו [השוו: רע"ב 9659/06 גולדין נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 8.3.2007)].

15.      לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשס"ח (30.7.2008).